פונציה הפוכה REVERSE PHONATION

פונציה הפוכה בדרך כלל קשורה להפרעה בפונקציונליות של שפתות הקול (מיתרי הקול). הפרעה זו נקראת vocal fold dysphonia VFD או PVFM Paradoxical vocal fold movement או בתרגום חופשי תנועה פרדוקסלית של מיתרי הקול.

העניין הוא פשוטו כמשמעו, כשאנחנו נושמים יש פתיחה בגלוטיס וכשאנחנו בפונציה יש סגירה של הגלוטיס ובהפרעה המדוברת קורה בדיוק ההיפך. כאשר זה קורה אנחנו נשמע צליל צפצפני בזמן שהמטופל מנסה לנשום ואוויר בורח כאשר יש ניסיון לדבר. במקרים קיצוניים, כאשר הקושי הנשימתי מוגבר, צריך התערבות כירורגית. אבל בלא מעט מקרים מדובר בהפרעה שקלינאי תקשורת יכולים לעזור בה בגלל ההקשרים שלה למתח שרירי ומתח נפשי. זה ממש על קצה המזלג ועדיף שתמשיכו לקרוא על ההפרעה הזו בעצמכם כי למעשה בכתבה קצרה זו לא רציתי לדון בה, מה גם שאין לי מספיק ידע כדי לדון בה.

אני רציתי לדון בפונציה הפוכה שמאוד דומה למה שקורה ב PVFM אך שונה בתכלית, כיוון שהפעם במקום הפרעה, מדובר בתרגיל ואנחנו מעוניינים לייצר פונציה הפוכה בכוונה.

נשאלת השאלה – אם זו התנהגות פרדוקסלית למנגנון הטבעי – מדוע בשם כל כוחות הטבע שנרצה להתאמן עליה??!

ובכן, התשובה לפחות בתחילתה מאוד פשוטה. בעת נשימה בריאה וטבעית אין צורך בסגירה של הגלוטיס. הסגירה בשפתות הקול (מיתרי הקול) נועדה בעיקר להגן על הריאות מנוזלים ומזון בתהליך הבליעה. כאשר אנחנו בפונציה אנחנו מעכבים את תהליך חילוף הכימיקליים והאוויר לריאות ועל כן אפשר לומר שתהליך של שירה או דיבור הוא בפני עצמו תהליך שאינו טבעי לגוף. הרי כמה אסכולות יש ללימוד תמיכה ושליטה בזרם אוויר? הייתי אומרת שלפחות אלף אם לא מיליון וכולם עסוקים בזה כל כך כי ברב המקרים זה הדבר שלוקח הכי הרבה זמן ללמד ולרכוש באופן טבעי. וכפי שציינתי ייתכן שהסיבה היא, שזה לא כל כך טבעי.

יתרה מזו, כפי שאוסטאופטים רבים או מומחי יציבה טוענים, עלינו לנצל את התנועתיות המקסימלית של הגוף כדי לשמור על איזון וסיבולת גבוהה. אז הרי עוד תירוץ, אם נרצה לאזן ולהוסיף תנועתיות למה שלא ננצל את התנועה ההפוכה לתנועה שאנו רגילים אליה. כך נרחיב את מגוון התנועות האלסטיות של הלרינקס. ובכדי להיות יותר ספציפיים:

מתי לא?

אם אנחנו יודעים שיש קשר בין מתח להפרעה PVFM אזי שלא מומלץ לבצע תרגול שלה עם לקוחות או מטופלים ששרויים בתקופה מתוחה או נוטים להיות אנשים לחוצים באופן כללי. בנוסף, אם יש ספק אין ספק. אם ניסיתם ולא היה נעים למטופל – כנראה שעדיף שלא תשתמשו בזה.

מתי כן?

אני מוצאת וגם מורים רבים ברחבי העולם שפונציה הפוכה או בכינוי מבדר “קריאות עוף דורס” / “קול בהלה” מועילים מאוד לכל נושא הויסות של האוויר או ה”תמיכה”. הרבה פעמים יש נטייה לדחוף יותר מדיי אוויר החוצה ולסגור את כל המעברים של נתיב הקול (חללי התהודה) כדי לעזור בפונציה (הפקת הקול). בדרך כלל כאשר אנחנו נבהלים ומפיקים קול הלוע יחסית פתוח, מרחבי התעודה פעורים יחסית, כולמר הגרון נשאר יחסית פתוח כחלל תהודה והצליל שמופק מקנה חוויה שונה ומאזנת.

איך?

בואו ננסה להסביר – תיבהלו רגע! – !!!BOO

סליחה אם הפחדתי..טוב ברצינות עכשיו, תיבהלו ותפיקו קול; עדיף על התנועה הסגורה “u” כי זה קצת יותר בטוח להתחלה. נסו אפילו לייצר גליסנדו מנמוך לגבוה או הפוך, ייתכן שתחושו שאין לכם שום שליטה על הצליל המופק וזה בסדר. אבל במידה ואתם מרגישים שזה נעים ולא מפריע תמשיכו עוד כמה פעמים ותבחנו מה זה עושה לכם בחלל הפה והגרון. תחשבו על כל המטופלים שלכם שמנסים להפיק צליל וכל הגרוגרת שלהם עולה מפתח הלוע האחורי יחסית סגור וכל האוויר נדחס החוצה. אולי החוויה הזו שעברתם עכשיו תוכל לתת להם תחושה של מה שאתם מחפשים. מניסיוני בהרבה מקרים זה עובד וזה גם מאוד עוזר לנערים שמתחלף להם הקול. הרעיון הוא לבצע את הפונציה ההופכה כמה פעמים ומיד לחזור לפונציה רגילה ולחוש בהבדל ובהשפעות.

סיכוי טוב שהכתבה הקצרה הזו או הבהילה אותכם או ששמחתם לגלות משהו חדש, כך או כך תודה שקראתם ומקווה שנפתח לכם הראש לתגליות חדשות!

ארמת ארנהיים-שרון

ווקולוגית מוסמכת ומאמנת קול