מושגים נבחרים לקראת הוובינר המתקרב בנושא “תסמונת הלרינקס הרגיש”:
עצב– אגודת סיבים המחברת בין המוח לאתרים בגוף האדם. עצבים מוטורים מפעילים שרירים, עצבים תחושתיים מעבירים תחושות אל המוח.
עצב הואגוס– העצב הקרניאלי העשירי (בעברית: “העצב התועה” או “העצב הגולגולתי העשירי”). מעצבב מספר רב של איברים פנימיים בגוף האדם. בין תפקידיו אחראי גם על מוטוריקה (תנועתיות), תחושה ורפלקסים של הלרינקס.
רפלקסים– תגובות מיידיות ולא רצונית של הגוף לגירויים. לרפלקסים מטרות הישרדותיות והם מאפשרים תגובה אוטומטית ומהירה במיוחד לגירויים. רפלקסים מופעלים על ידי גירוי של עצב תחושתי, אשר גורר הפעלה מוטורית במסלול מהיר (קשת הרפלקס). בין הרפלקסים של הלרינקס: שיעול, בליעה ולרינגוספאזם.
לרינגוספאזם– רפלקס שמטרתו הגנה על נתיב האוויר. הרפלקס מופעל בעת גירוי תחושתי המתריע על סכנה לחדירת גוף זר שאינו רצוי אל קנה הנשימה ומוביל לסגירה מכווצת (ספאזם) של הלרינקס ומיתרי הקול.
תנועה פרדוקסלית של מיתרי הקול– תנועה המנוגדת לתנועה התקינה של מיתרי הקול בעת נשימה. סגירה (אדוקציה) של מיתרי הקול בעת נשימה/שאיפת אוויר, אשר מובילה לקוצר נשימה.
Laryngopharyngeal Reflux (LPR) – עליה של תוכן לרוב חומצי מהקיבה ועד לגובה בית הקול והבליעה (לארינקס ופארינקס).
נוירופתיה פריפרית תחושתית– הפרעה בפעילות התקינה של העצבים התחושתיים, יכולה להתבטא בתחושת כאב, הירדמות או עקצוצים, תחושת פאנטום (להרגיש תחושה שאינה אמיתית), או הפעלה לא תקינה של רפלקסים.
תרופות נוירומודולטוריות– תרופות הפועלות על עצבים פריפרים ויכולות לטפל בתחושות וכאבים נוירופתיים.
