תפסת את הבלוז של נגיף הקורונה?
חלוץ האקוסטיקה-פיזיקה האנגלי, ג’ון סטיוארט ריד, מסביר כיצד מוזיקה יכולה לגרש את הבלוז (והפחד) הקשור לקורונה. תוך הגברת המערכת החיסונית שלנו כדי לסייע בכיבוש כל פתוגן (מיקרואורגניזם מְחוֹלֵל מַחֲלָה).
הכתבה המלאה באנגלית כולל ביבליוגרפיה בקישור הזה. לתרגום שלנו המשיכו כאן:
זה טבעי שמצב הרוח יהיה מדוכדך (בלוז) וטבעי להרגיש פחד כאשר הביטחון שלנו או סגנון החיים שלנו נמצא תחת איום. פחד הוא דרכו של הטבע לדרבן אותנו לפעול. למרבה המזל, הטבע פיתח מערכת חכמה אשר פועלת בתוכנו כדי להציל אותנו מאיומים. תכף נסביר את המערכת הזו, אך יש סוגיה אחת שצריך לציין.
הטבע, כך נראה, לא תוכנן להתמודדות עם פחד כרוני. יותר לסכנה מיידית או מצב חולף. נגיף הקורונה לא נופל תחת הקטגוריה של נמר עצבני שאפשר לברוח או להתחבא ממנו. אין מנוס מפני וירוס ואין לנו מחבוא מהשלכות חברתיות-כלכליות נלוות.
בעודנו מתעדכנים בחדשות על המשבר העולמי אנו שרויים בחשש כרוני וקבוע מהאיום הנגיפי הבלתי נראה, יום אחר יום, שבוע אחר שבוע. פחד כרוני כזה עלול להזיק מכיוון שהוא מחליש את המערכת החיסונית שלנו (מלבד השפעות פיזיות שליליות אחרות), מה שמחבל לנו במערכת שיכולה להעלים וירוסים או פתוגנים אחרים.
אך למרבה המזל, יש תרופת נגד שמשתמשת בחוכמה אחרת של הטבע. מערכת המגרשת מצב רוח ירוד ופחד ומגבירה את המערכת החיסונית. לא מדובר בסמים, אין תופעות לוואי ידועות ולא ניתן לקחת מנת יתר.
טרם הצגת תרופת הפלא, חשוב להרחיב כי מצב של פחד גורם לבלוטת האדרנל לשחרר קורטיזול, אשר מכונה לפעמים “הורמון הלחץ”. הורמון זה מכין את גופנו להתמודדות עם מצבים מלחיצים, כמו למשל על ידי אספקת גלוקוז עם חיבור למאגרי חלבונים ותהליכים המתרחשים בכבד. למרבה הצער, קורטיזול גם מדכא את מערכת החיסון שלנו ומערכות גופניות אחרות הנחשבות על ידי הטבע כ”לא חיוניות”.
שימו לב שהכל בתקופה הזו סובב סביב חיוני או לא חיוני.
כמו כן שימו לב, התהליך החיוני עם הקורטיזול, ששומר עלינו מסכנה מיידית (כמו נמר עצבני), מסתמך על כך שאין בעיה לדכא את מערכת החיסון לטווח קצר. מה גם שראיות חדשות מצביעות על כך שבני אדם חיו ביחד עם נמרים לפני 28,000 שנה.
עם זאת, המערכת החיסונית שלנו היא ממש ההגנה היחידה שלנו מפני וירוסים ופתוגנים אחרים, ולכן אין להתעלם מהדיכוי שלה בגלל רגשות פחד, סטרס, במיוחד אם המצב הבריאותי שלנו לא מאה אחוז.
התרופה הפשוטה לבלוז, לדכדוך והפחד, שהטבע סיפק לנו, היא מוּסִיקָה. לא סתם מוזיקה, אלא מוזיקה שמרגיעה אותנו ומביאה לנו שמחה. הטבע סיפק “מוסיקה” לאבות אבותינו הקדומים במגוון דרכים, כגון קול הרוח בעצים ועלים מרשרשים, הצליל של שירת הציפורים והדבורים, זרמי מים והגלים הנשברים על החוף, ואת הצליל של זמזום או שירה משלנו.
למוזיקה יש חלק גדול בחוויה האנושית. מרכיביה הבסיסיים – צליל וקצב – תמיד היו קיימים על פני האדמה, עובדה אשר תומצתה באופן פואטי על ידי Allan C. Inman:
“I am music, most ancient of the arts. I am more than ancient; I am eternal… Even before life began upon this Earth, I was here–in the winds and waves… [and] when humanity came, I at once became the most delicate, subtle, and powerful medium for the expression of emotions.”
לפני כ- 40,000 שנה האינטליגנציה המולדת של האנושות סיפקה את היכולת לעצב כלי הנגינה. המוקדמים ביותר הידועים: חלילים שעשויים מעצמות ציפורים וגם שנהב של ממותה, נמצאו בשנת 2008 במערה מתקופת האבן בדרום גֶרמָנִיָה.
אך אם נחזור לנושא המרכזי של מאמר זה, כיצד לגרש את בלוז הקורונה, ישנן דרכים רבות לעזור להרגיע את העצבים שלנו, כגון פעילות גופנית, נשימה, מדיטציה, גינון, כל סוגי היצירתיות והריקודים. ובכל זאת, אחת
התרופות החזקות ביותר ללחץ ופחד היא להקשיב לסגנון מוזיקה החביב עלינו, או לייצר אותה בעצמנו.
בשום מקום לא הועבר המסר הזה טוב יותר מאשר מרחובות איטליה.
ב 16 במרץ 2020 פורסם באתר ה- FM הקלאסי של בריטניה, כיצד במהלך הסגר באיטליה א.נשים יצאו למרפסות ושרו יחד.
למוזיקה האהובה עלינו יכולת להרים את רוחנו, לעורר שמחה, נוסטלגיה. אירועים בחיינו יכולים להשתנות באופן מיידי באמצעות מוזיקה, להרגיע אותנו ולהניע את מוחנו (ולכן את גופנו) לתחושה של אושר. במצב עליז זה, המוח ומערכת העצבים המעית (המכונה לפעמים “המוח השני” במערכת העיכול) מייצרת דופמין, מה שמחזק את המערכת החיסונית שלנו. במקביל, המוזיקה האהובה עלינו מפחיתה את רמות הקורטיזול וההנאה מהמוזיקה שממלאת אותנו, מפעילה גם את יותרת המוח המשחררת אנדורפינים לזרם הדם שלנו. הורמונים אלו מספקים תחושת אופוריה תוך דיכוי כאב.
הקשבה למוזיקה אפילו תוך כדי פעילויות יומיומיות כמו ניקוי בית, היא אחת הדרכים הטובות ביותר להפחית את רמות הלחץ שלנו ולתת דחיפה למערכת החיסונית.
הנוסחה הפשוטה הזו מסכמת את האפקט של רפואה מוזיקלית:
מוסיקה + הנאה = חיזוק המערכת החיסונית
במילים פשוטות, ניתן למגר ביעילות וירוסים ופתוגנים אחרים מגופנו כאשר אנו עוברים מתוך פחד ואל הנאה.
אבל יש חדשות טובות יותר מכיוון שפרויקט המחקר האחרון בו אני משתף פעולה עם פרופסור סונגצ’ול ג’י, מאוניברסיטת ראטגרס, יחד עם GreenMedInfo.com וחברת RoadMusic, מצאו כי תאי דם אדומים “ישנים” (המתחילים לאבד את שלמות הממברנה החיצונית שלהם), יאריכו את תוחלת החיים שלהם כאשר הם מוקפים במוזיקה למשך 20 דקות לפחות.
מצאנו כי התוצאות הטובות ביותר הושגו עם מוסיקה שהכילה תדרי בס בולטים, הכוללים את המוזיקה הפופולרית ביותר וכמה יצירות קלאסיות הכוללות פסנתר, צ’לו, נבל ועוד כלים בעלי רגיסטרים נמוכים.
אמנם יש צורך במחקר נוסף כדי לזהות את המנגנון הביולוגי שעומד בבסיס ההשפעה הזו, אך ההשערה הראשונית שלנו היא שהרגיסטר הנמוך, בין אם במוזיקה פופולרית או קלאסית, מייצר לחץ בפעימות המגדיל את החמצן הזמין ממולקולות ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, על ידי חיקוי לחץ שנוצר מפעימות הלב. הלחץ הזה, בין אם נוצר באופן חיצוני על ידי הפולסים של המוזיקה או על ידי הלב, גורם למולקולות ההמוגלובין לספוג את החמצן בדם שלנו.
מוזיקת תיפוף אף היא הניבה תוצאות מצוינות, ככל הנראה מאותן סיבות. כאשר יותר חמצן זמין לכדוריות דם אדומות ישנות, המנגנון עשוי לחדש את החלבונים ובכך את הממברנות החיצוניות שלהם, מה שמעניק להם חיים חדשים. כדוריות דם אדומות נושאות חמצן לכל מערכות הגוף והם חיוניות למערכת החיסון, ולכן הקשר החשוב הזה בין מוזיקה לבריאות הדם יכול להיווכח כרפואת העתיד.
ב 2019 התגלה עוד קשר חשוב בין מוזיקה למערכת החיסונית במחקר שנערך על ידי אוניברסיטת אוגוסטה, ארה”ב. החוקרים גילו שכאשר עכברים ספגו ויברציות בתדרים נמוכים, מקרופאגים בזרם הדם שלהם התפשטו באופן משמעותי . מקרופאגים הם הסוג הגדול ביותר של תאי T (תאים המגיבים לזיהומים/ נגיפים/ פתוגנים ומחסלים אותם).
למרות שהשפעה זו עדיין לא הוכחה כיתרון לבני אדם, נראה כי הדם שלנו יגיב בצורה דומה, במיוחד אחרי
ניסויי דם במחקר שלנו אשר הראו את ההשפעה החיובית של תדרים נמוכים על תאי דם אנושי.
לסיכום, ישנן דרכים רבות להרגיע את העצבים שלנו ולהיות שמחים, אבל אף דרך אינה אהובה או מושכת כמו האזנה למוזיקה בעולם כולו. אהבתנו למוזיקה יכולה כמעט כמו בקסם, להרגיע עצבים מרופטים, למרכז אותנו פנימה, לשאת את הדמיון שלנו למקומות ולזמנים מיוחדים, ולגרש את הבלוז, בעודה מחזקת את המערכת החיסונית שלנו ומנצחת נגיפים / פתוגנים. כלשונו של אפלטון, “מוזיקה נותנת נשמה ליקום, כנפיים לנפש, מעוף לדמיון וחיים לכל.”
בתוספת מאיתנו במרכז הקול:
דמיינו מה קורה כאשר אתם מאזינים למוזיקה ומאפשרים לויברציות להיספג בתאי הגוף מבחוץ, אך שבנוסף לכך, תייצרו את הויברציות מבפנים עם הקול שלכם.
